25
אז הבנתי שזרקתי זין השנים חלפו
לא הספקתי למצמץ, הכל עף בפו
בן 25, מתגעגע לילדות
מרקו מחפש את אמא, אני ת'משמעות
ודיכאון גנב שנים, אפ'חד לא הבין
למה נסגרתי בחומות עם נשקים מכוונים
והבנתי שמלא רוצים לשבור ת'מעגל
המשחק הזה מכור, אין תקווה ואין מורל
מדמיין עתיד וורוד יותר כי הכל חרא כאן
אבל מאיפה להתחיל? בראש לי בלאגן
עד היום רגיל ששיט כבד, לא לספר
אותי לימדו שגבר אמיתי לא מדבר
שם כאן את עצמי בין הדף אל העט
התפוח שרצה ליפול רחוק מהעץ
מת לרוץ רחוק אני מרגיש עדיין ילד
חי בלופ כאן עד היום אני באותו פרק
אבל זאת עונה אחרת וכוסאמק
למה זה מרגיש שרק בטנק שלי אין דלק
לא מתקדם קדימה מסתובב כמו בלרינה
ונשבע שזה מרגיש שאני מאכזב את אמא
ויש מלא אבק הלב שלי מכוסה בטיח
מפחד מאהבה מפחד יותר שהיא תצליח
כולם לוחצים עליי אבל אנלא סומך עדיין
על הגוף שלי צלקות ניפצתי ת'מראות בבית
סגור כמו כספת הרבה שיט שלא עשיתי
המוח שלי בוחן אותי כל יום כאילו סי טי
כסף לא חסכתי, בביתספר לא למדתי
שמתי את הכובע של הסווצרט וישנתי
חלמתי, ות'שעות שינה השלמתי,כי זה בא איתי
בסרטים של רמבו פחות אקשיין מבבית שלי
חיפשתי אוצרות אבל מצאתי עוד צרות
מלא בחרטות על החלטות מטומטמות
כל מקום אליו הלכתי, הייתי פיל וורוד
ראיתי ים דברים שילד לא צריך לראות
לעיתים דומע אבל נותן תמיד ת'מאה
משתגע, ההורים עובדים קשה וזה קורע
וכל צעד שפוסע זה מכה בי
מה יצא ממני? מה יצא ממני?
בן יחיד וזה מכביד אבל אנלא שופט היום
ולפעמים, יש ימים אנלא רוצה להיות
סלחתי להורים רק בשבילם עדיין כאן
הייתי מסיים את המסלול שלי מזמן
לא הספקתי למצמץ, הכל עף בפו
בן 25, מתגעגע לילדות
מרקו מחפש את אמא, אני ת'משמעות
ודיכאון גנב שנים, אפ'חד לא הבין
למה נסגרתי בחומות עם נשקים מכוונים
והבנתי שמלא רוצים לשבור ת'מעגל
המשחק הזה מכור, אין תקווה ואין מורל
מדמיין עתיד וורוד יותר כי הכל חרא כאן
אבל מאיפה להתחיל? בראש לי בלאגן
עד היום רגיל ששיט כבד, לא לספר
אותי לימדו שגבר אמיתי לא מדבר
שם כאן את עצמי בין הדף אל העט
התפוח שרצה ליפול רחוק מהעץ
מת לרוץ רחוק אני מרגיש עדיין ילד
חי בלופ כאן עד היום אני באותו פרק
אבל זאת עונה אחרת וכוסאמק
למה זה מרגיש שרק בטנק שלי אין דלק
לא מתקדם קדימה מסתובב כמו בלרינה
ונשבע שזה מרגיש שאני מאכזב את אמא
ויש מלא אבק הלב שלי מכוסה בטיח
מפחד מאהבה מפחד יותר שהיא תצליח
כולם לוחצים עליי אבל אנלא סומך עדיין
על הגוף שלי צלקות ניפצתי ת'מראות בבית
סגור כמו כספת הרבה שיט שלא עשיתי
המוח שלי בוחן אותי כל יום כאילו סי טי
כסף לא חסכתי, בביתספר לא למדתי
שמתי את הכובע של הסווצרט וישנתי
חלמתי, ות'שעות שינה השלמתי,כי זה בא איתי
בסרטים של רמבו פחות אקשיין מבבית שלי
חיפשתי אוצרות אבל מצאתי עוד צרות
מלא בחרטות על החלטות מטומטמות
כל מקום אליו הלכתי, הייתי פיל וורוד
ראיתי ים דברים שילד לא צריך לראות
לעיתים דומע אבל נותן תמיד ת'מאה
משתגע, ההורים עובדים קשה וזה קורע
וכל צעד שפוסע זה מכה בי
מה יצא ממני? מה יצא ממני?
בן יחיד וזה מכביד אבל אנלא שופט היום
ולפעמים, יש ימים אנלא רוצה להיות
סלחתי להורים רק בשבילם עדיין כאן
הייתי מסיים את המסלול שלי מזמן
Credits
Writer(s): Ziv Daga
Lyrics powered by www.musixmatch.com
Link
© 2024 All rights reserved. Rockol.com S.r.l. Website image policy
Rockol
- Rockol only uses images and photos made available for promotional purposes (“for press use”) by record companies, artist managements and p.r. agencies.
- Said images are used to exert a right to report and a finality of the criticism, in a degraded mode compliant to copyright laws, and exclusively inclosed in our own informative content.
- Only non-exclusive images addressed to newspaper use and, in general, copyright-free are accepted.
- Live photos are published when licensed by photographers whose copyright is quoted.
- Rockol is available to pay the right holder a fair fee should a published image’s author be unknown at the time of publishing.
Feedback
Please immediately report the presence of images possibly not compliant with the above cases so as to quickly verify an improper use: where confirmed, we would immediately proceed to their removal.