על הרכבת
תתחדשי, שולחת לי תמונה עם קעקוע
תמונה שלא עזבה אותי שבוע
חמש שנים ביחד שנראות כמו תעתוע
מקווה שאת יודעת את חומרת הגעגוע
לחצנו כבר על כל הכפתורים כדי להיות מאושרים
אז חזרנו על אותן הטעויות של ההורים
אותן דילמות ואותם הייסורים
כאילו זה כתוב בכוכבים הארורים
אמרנו קצת דברים וארזתי קצת דברים
וחזרתי להורים, הרהורים, מגורים...
בשבילם גם אריות נראים גורים
ויכוחים חוזרים מגיל הנעורים
מכיר ת'הרגשה הזו, זוכר אותה בחדות
לפנייך לא ידעתי שקוראים לזה בדידות
הלב רוצה לחזור אבל הראש בהתנגדות
חגיגת התמודדות עם הפצעים מהילדות
יצאתי למסיבה ונדמה שאין תקווה
שאין פה אף כלבה שתמלא אותי שלווה
כמו שרוח במדורה מגבירה ת'להבה
כשהבנתי את הלבד אז הבנתי אהבה
מאז שאין אותנו יש לי פצע במחברת
השמש התפטרה פתאום באמצע המשמרת
כמה זה דוקר כשאת נשברת
כמה זה דוקר כשאת נשברת
אין ברירה אחרת...
למרות שאת אוהבת
וכמה אני שאני אוהב
הלב שלי עלה על הרכבת
למעלה ולמטה וסיבוב
לופ ועוד לופ ואז שוב
לופ עוד לופ ואז שוב
זה לא יכול להיות יותר עצוב
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
למרות שאת אוהבת
וכמה אני שאני אוהב
הלב שלי עלה על הרכבת
למעלה ולמטה וסיבוב
לופ ועוד לופ ואז שוב
לופ עוד לופ ואז שוב
זה לא יכול להיות יותר עצוב
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
אז מה יכל להיות אחרת? בין גבר לגברת
שעיוורים לאהבה עיוורת
אוכלים ביחד ערב, עוברים ביחד דרך
מתים בפנים כדי לא לשבור מסגרת
לכוד בתוך עצמי והשעון שלך ביולוגי
אין פתרון קסמים לשיט הזה, עברתי על כל הבלוגים
מתוסכל מקשר טוב, זה כמעט כמו כשל לוגי
ככה כל התמלוגים שלי הלכו על פסיכולוגים
ניסינו להדביק את מה שלא ניתן
עכשיו כשהודעות באות דמעות באות איתן
סוף עידן, עוד מטען, הלב שלי עדיין על פינג'אן
אני מרגיש אותך בוכה מפאקינג כאן
לא נרדם, לא נרדם, שומע כל יתוש
מפחד שתכנעי לאיזה דוש
קשה לי לדמיין אותך בבית הנטוש
אבל הכל הכל עדיף, הכל עדיף על הייאוש
כי מגיע לך הכל, בלי סבבה או סביר
והגיע לך הכל כשנתתי לך אוויר
הקיץ עוד יבוא, הלב אולי יפשיר
את תמיד רצית שיר, תמיד רצית שיר...
תמיד רצית שיר...
תמיד רצית שיר...
תמיד רצית...
למרות שאת אוהבת
וכמה אני שאני אוהב
הלב שלי עלה על הרכבת
למעלה ולמטה וסיבוב
לופ ועוד לופ ואז שוב
לופ עוד לופ ואז שוב
זה לא יכול להיות יותר עצוב
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
למרות שאת אוהבת
וכמה אני שאני אוהב
הלב שלי עלה על הרכבת
למעלה ולמטה וסיבוב
לופ ועוד לופ ואז שוב
לופ עוד לופ ואז שוב
זה לא יכול להיות יותר עצוב
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
למרות שאת אוהבת
וכמה אני שאני אוהב
הלב שלי עלה על הרכבת
למעלה ולמטה וסיבוב
לופ ועוד לופ ואז שוב
לופ עוד לופ ואז שוב
זה לא יכול להיות יותר עצוב
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
תמונה שלא עזבה אותי שבוע
חמש שנים ביחד שנראות כמו תעתוע
מקווה שאת יודעת את חומרת הגעגוע
לחצנו כבר על כל הכפתורים כדי להיות מאושרים
אז חזרנו על אותן הטעויות של ההורים
אותן דילמות ואותם הייסורים
כאילו זה כתוב בכוכבים הארורים
אמרנו קצת דברים וארזתי קצת דברים
וחזרתי להורים, הרהורים, מגורים...
בשבילם גם אריות נראים גורים
ויכוחים חוזרים מגיל הנעורים
מכיר ת'הרגשה הזו, זוכר אותה בחדות
לפנייך לא ידעתי שקוראים לזה בדידות
הלב רוצה לחזור אבל הראש בהתנגדות
חגיגת התמודדות עם הפצעים מהילדות
יצאתי למסיבה ונדמה שאין תקווה
שאין פה אף כלבה שתמלא אותי שלווה
כמו שרוח במדורה מגבירה ת'להבה
כשהבנתי את הלבד אז הבנתי אהבה
מאז שאין אותנו יש לי פצע במחברת
השמש התפטרה פתאום באמצע המשמרת
כמה זה דוקר כשאת נשברת
כמה זה דוקר כשאת נשברת
אין ברירה אחרת...
למרות שאת אוהבת
וכמה אני שאני אוהב
הלב שלי עלה על הרכבת
למעלה ולמטה וסיבוב
לופ ועוד לופ ואז שוב
לופ עוד לופ ואז שוב
זה לא יכול להיות יותר עצוב
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
למרות שאת אוהבת
וכמה אני שאני אוהב
הלב שלי עלה על הרכבת
למעלה ולמטה וסיבוב
לופ ועוד לופ ואז שוב
לופ עוד לופ ואז שוב
זה לא יכול להיות יותר עצוב
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
אז מה יכל להיות אחרת? בין גבר לגברת
שעיוורים לאהבה עיוורת
אוכלים ביחד ערב, עוברים ביחד דרך
מתים בפנים כדי לא לשבור מסגרת
לכוד בתוך עצמי והשעון שלך ביולוגי
אין פתרון קסמים לשיט הזה, עברתי על כל הבלוגים
מתוסכל מקשר טוב, זה כמעט כמו כשל לוגי
ככה כל התמלוגים שלי הלכו על פסיכולוגים
ניסינו להדביק את מה שלא ניתן
עכשיו כשהודעות באות דמעות באות איתן
סוף עידן, עוד מטען, הלב שלי עדיין על פינג'אן
אני מרגיש אותך בוכה מפאקינג כאן
לא נרדם, לא נרדם, שומע כל יתוש
מפחד שתכנעי לאיזה דוש
קשה לי לדמיין אותך בבית הנטוש
אבל הכל הכל עדיף, הכל עדיף על הייאוש
כי מגיע לך הכל, בלי סבבה או סביר
והגיע לך הכל כשנתתי לך אוויר
הקיץ עוד יבוא, הלב אולי יפשיר
את תמיד רצית שיר, תמיד רצית שיר...
תמיד רצית שיר...
תמיד רצית שיר...
תמיד רצית...
למרות שאת אוהבת
וכמה אני שאני אוהב
הלב שלי עלה על הרכבת
למעלה ולמטה וסיבוב
לופ ועוד לופ ואז שוב
לופ עוד לופ ואז שוב
זה לא יכול להיות יותר עצוב
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
למרות שאת אוהבת
וכמה אני שאני אוהב
הלב שלי עלה על הרכבת
למעלה ולמטה וסיבוב
לופ ועוד לופ ואז שוב
לופ עוד לופ ואז שוב
זה לא יכול להיות יותר עצוב
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
למרות שאת אוהבת
וכמה אני שאני אוהב
הלב שלי עלה על הרכבת
למעלה ולמטה וסיבוב
לופ ועוד לופ ואז שוב
לופ עוד לופ ואז שוב
זה לא יכול להיות יותר עצוב
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
Credits
Writer(s): דנן ניר, זבולון איתי
Lyrics powered by www.musixmatch.com
Link
Other Album Tracks
© 2024 All rights reserved. Rockol.com S.r.l. Website image policy
Rockol
- Rockol only uses images and photos made available for promotional purposes (“for press use”) by record companies, artist managements and p.r. agencies.
- Said images are used to exert a right to report and a finality of the criticism, in a degraded mode compliant to copyright laws, and exclusively inclosed in our own informative content.
- Only non-exclusive images addressed to newspaper use and, in general, copyright-free are accepted.
- Live photos are published when licensed by photographers whose copyright is quoted.
- Rockol is available to pay the right holder a fair fee should a published image’s author be unknown at the time of publishing.
Feedback
Please immediately report the presence of images possibly not compliant with the above cases so as to quickly verify an improper use: where confirmed, we would immediately proceed to their removal.