אוטובוס מספר 1 - מופע ללא קהל 1994

עולה על אוטובוס מספר אחת, נרדם לרגע, מתעורר,
באוטובוס הממוזג יושבים כולם, אני רואה,
רופא עם תואר מדופלם,
כלה עם הנומת שטן,
ואיש אחד קדוש.
וגם יושב שם הקצין מחיל המלחמות,
והמשורר המעציב, את כל בני עמו,
ושני זקנים מנומנמים,
וילד עם פנס ביד, בגלל החושך.

ויש הרבה, עוד יש הרבה שלנסיעה הזאת עולים,
למשל ההיא ששרה בטכסי האבל הגדולים,
וזה שמאגרות הבנק, לקח לעצמו במזומן,
ואלה שנתנו לו.
ושני זקנים מנומנמים, בגלל הטילטולים,
חוזרים כמו טייפ על המילים,
ששרו פעם בנעורים,
וההוא, כן, שאגב,
לא נראה כמו גנב, אז איך תקראו לו?

כולם חוזרים למקום הפשע,
לה לה לה לה לה
קירקס נוסע בתוך גשם,
לה לה לה לה לה
הם צועקים: "תפתח ת'רדיו",
רוצים לדעת מה נשמע,
בארץ הקטנה.
חוזרים למקום הפשע,
לה לה לה לה לו,
תסגור את המיזוג שם,
תפתח את החימום,
חוזרים למקום הפשע,
חוזרים למקום הפשע,
באוטובוס מספר אחת.

גם בני עשרים גם בני שלושים,
צורחים בסטריאו: "תנו לעבור",
נתלים על ברזלים, נהרגים בשביל טיפת כבוד,
והאחרון שבקשישים, איש בולגרי עטור נשים,
שר שני קולות לעד.
ורק אחד זה הנהג,
כאילו עצומות עיניו,
אולי יודע משהו, לאן נוסעים, כי מעליו,
תלויים הכוכבים,
והמפות והרובים,
של אוטובוס מספר אחת.

כולם חוזרים למקום הפשע...

עולה על אוטובוס מספא אחת, נרדם לרגע, מתעורר,
באוטובוס הממוזג יושב העם, אני רואה,
רופא עם תואר מדופלם, כלה עם הנומת שטן,
ואיש אחד קדוש.