כשאמרת שאת הולכת
העולם עצר מלכת כשאמרת שאת הולכת
לא מדברת על אמת בשקט פוגעת תמיד משקרת
הסרט לא נגמר אבל היא קמה והלכה
כנראה שאהבה זה לא הז'אנר ש'לה
עד שנזכרתי בך אני נשבע הדף היה ריק
ואנלא מתאפק, לא דוחק, בטח שלא משקר או מוחק
כי וואלה איך אפשר לחזור משמה הא?
איך אפשר לא לאהוב מישהי שהיא יפה גם כשהיא קמה?
ולמה הכול פתאום מתחבר רק אחרי שעזבה למישהו אחר
מזמן לא נרדם, סתם שוכב מדבר לעצמי, בוהה בתקרה ומשם
מסיק את הכול, עכשיו כשהכול משתלב עם הקול שלי
אולי תלכי אולי תבכי אולי בכלל תרצי לחזור להיות שלי תדעי
שאין לי בלב עוד מקום לאחרת תראי
היום אני סתם מתהלך,
בועט בעלים אולי קצת מגזים וזה מטאפורה שלי לבפנים שלי
כי את הפכת אותי למי שאני ומה שאני, תראי לפחות
עכשיו לפחות את יודעת כמה קשה זה לקום ולגעת במשהו שאין לו מחיר
משהו עדין שהוא כל כך שביר את יודעת
איך את קולעת שאת מכוונת אליי את פוגעת, דיי נו!
איך אפשר לחיות שאני מסתכל במראה ורואה כלום
ואת עוד בלב, אז מה אלוהיי, כמה קשה להגיד לך כבר ביי
שכל צעד קדימה שלי, את לפחות שלוש לפניי, וואי
הייתי חייב לפרוק את כל זה מעליי
הכל כל כך פשוט אבל איכשהו מסובך מידי
העולם עצר מלכת כשאמרת שאת הולכת
לא מדברת על אמת בשקט פוגעת תמיד משקרת
השלט על המצח ש'לה מסגיר שהיא אוהבת
בינתיים שוב רגשות אשמה חובשות לי ת'צלקת
העולם עצר מלכת כשאמרת שאת הולכת
לא מדברת על אמת בשקט פוגעת תמיד משקרת
הסרט לא נגמר אבל היא קמה והלכה
כנראה שאהבה זה לא הז'אנר ש'לה
אני לא רוצה להשמע מוזר אבל תדעי
אחרי שהלכת עמדתי שעה מול הראי
ורק קיוויתי שת'חזרי עשיתי פרצופים שמחים
כדי אולי לנסות ולעצור מהדמעות לרדת לפנים
הסתכלי על עצמי צעקתי "מה אתה מ'פגר?!"
תלך לשם תחזיר אותה, ת'לא תראה אותה יותר
ומסתבר שלא טעיתי אני לא רואה
בגלל אותה שניה קצרה שלא פתחתי את הפה
ואמרתי לך שאני אוהב אותך מאמי תראי
שתקתי כי ידעתי שבכל מקרה בסוף את תלכי
במקום להיות כל כך טיפש במקום להיות כל כך אדיש
לשים לך יד על השפתיים וללחוש לך "מאמי ששש..."
וזה היה מכניס בך שכל כי אולי היית רואה
שלפעמים אפשר להישאר במקום לברוח הא?
והתמונה שלך בוהה בי זה מוזר ואיך
התמונה שלך זה הדבר היחידי שנשאר לי ממך
העולם עצר מלכת כשאמרת שאת הולכת
לא מדברת על אמת בשקט פוגעת תמיד משקרת
השלט על המצח ש'לה מסגיר שהיא אוהבת
בינתיים שוב רגשות אשמה חובשות לי ת'צלקת
העולם עצר מלכת כשאמרת שאת הולכת
לא מדברת על אמת בשקט פוגעת תמיד משקרת
הסרט לא נגמר אבל היא קמה והלכה
כנראה שאהבה זה לא הז'אנר ש'לה
רציתי להגיד לך השיר מהמם
תדע שבגללך קשה לי כבר להרדם
אל תרגיש אשם, תמיד ידענו שזה עוד פועם
אבל זה לא יילך בוא נלמד מנסיון קודם
אהבנו פעם והפעם בוא ונתקדם
על משהו שכבר מת אין על מה להילחם
מקווה שגם תבין אותי, זה לא קובע
אפשר גם ידידים אתה יודע
לא מדברת על אמת בשקט פוגעת תמיד משקרת
הסרט לא נגמר אבל היא קמה והלכה
כנראה שאהבה זה לא הז'אנר ש'לה
עד שנזכרתי בך אני נשבע הדף היה ריק
ואנלא מתאפק, לא דוחק, בטח שלא משקר או מוחק
כי וואלה איך אפשר לחזור משמה הא?
איך אפשר לא לאהוב מישהי שהיא יפה גם כשהיא קמה?
ולמה הכול פתאום מתחבר רק אחרי שעזבה למישהו אחר
מזמן לא נרדם, סתם שוכב מדבר לעצמי, בוהה בתקרה ומשם
מסיק את הכול, עכשיו כשהכול משתלב עם הקול שלי
אולי תלכי אולי תבכי אולי בכלל תרצי לחזור להיות שלי תדעי
שאין לי בלב עוד מקום לאחרת תראי
היום אני סתם מתהלך,
בועט בעלים אולי קצת מגזים וזה מטאפורה שלי לבפנים שלי
כי את הפכת אותי למי שאני ומה שאני, תראי לפחות
עכשיו לפחות את יודעת כמה קשה זה לקום ולגעת במשהו שאין לו מחיר
משהו עדין שהוא כל כך שביר את יודעת
איך את קולעת שאת מכוונת אליי את פוגעת, דיי נו!
איך אפשר לחיות שאני מסתכל במראה ורואה כלום
ואת עוד בלב, אז מה אלוהיי, כמה קשה להגיד לך כבר ביי
שכל צעד קדימה שלי, את לפחות שלוש לפניי, וואי
הייתי חייב לפרוק את כל זה מעליי
הכל כל כך פשוט אבל איכשהו מסובך מידי
העולם עצר מלכת כשאמרת שאת הולכת
לא מדברת על אמת בשקט פוגעת תמיד משקרת
השלט על המצח ש'לה מסגיר שהיא אוהבת
בינתיים שוב רגשות אשמה חובשות לי ת'צלקת
העולם עצר מלכת כשאמרת שאת הולכת
לא מדברת על אמת בשקט פוגעת תמיד משקרת
הסרט לא נגמר אבל היא קמה והלכה
כנראה שאהבה זה לא הז'אנר ש'לה
אני לא רוצה להשמע מוזר אבל תדעי
אחרי שהלכת עמדתי שעה מול הראי
ורק קיוויתי שת'חזרי עשיתי פרצופים שמחים
כדי אולי לנסות ולעצור מהדמעות לרדת לפנים
הסתכלי על עצמי צעקתי "מה אתה מ'פגר?!"
תלך לשם תחזיר אותה, ת'לא תראה אותה יותר
ומסתבר שלא טעיתי אני לא רואה
בגלל אותה שניה קצרה שלא פתחתי את הפה
ואמרתי לך שאני אוהב אותך מאמי תראי
שתקתי כי ידעתי שבכל מקרה בסוף את תלכי
במקום להיות כל כך טיפש במקום להיות כל כך אדיש
לשים לך יד על השפתיים וללחוש לך "מאמי ששש..."
וזה היה מכניס בך שכל כי אולי היית רואה
שלפעמים אפשר להישאר במקום לברוח הא?
והתמונה שלך בוהה בי זה מוזר ואיך
התמונה שלך זה הדבר היחידי שנשאר לי ממך
העולם עצר מלכת כשאמרת שאת הולכת
לא מדברת על אמת בשקט פוגעת תמיד משקרת
השלט על המצח ש'לה מסגיר שהיא אוהבת
בינתיים שוב רגשות אשמה חובשות לי ת'צלקת
העולם עצר מלכת כשאמרת שאת הולכת
לא מדברת על אמת בשקט פוגעת תמיד משקרת
הסרט לא נגמר אבל היא קמה והלכה
כנראה שאהבה זה לא הז'אנר ש'לה
רציתי להגיד לך השיר מהמם
תדע שבגללך קשה לי כבר להרדם
אל תרגיש אשם, תמיד ידענו שזה עוד פועם
אבל זה לא יילך בוא נלמד מנסיון קודם
אהבנו פעם והפעם בוא ונתקדם
על משהו שכבר מת אין על מה להילחם
מקווה שגם תבין אותי, זה לא קובע
אפשר גם ידידים אתה יודע
Credits
Writer(s): כהן רון
Lyrics powered by www.musixmatch.com
Link
© 2024 All rights reserved. Rockol.com S.r.l. Website image policy
Rockol
- Rockol only uses images and photos made available for promotional purposes (“for press use”) by record companies, artist managements and p.r. agencies.
- Said images are used to exert a right to report and a finality of the criticism, in a degraded mode compliant to copyright laws, and exclusively inclosed in our own informative content.
- Only non-exclusive images addressed to newspaper use and, in general, copyright-free are accepted.
- Live photos are published when licensed by photographers whose copyright is quoted.
- Rockol is available to pay the right holder a fair fee should a published image’s author be unknown at the time of publishing.
Feedback
Please immediately report the presence of images possibly not compliant with the above cases so as to quickly verify an improper use: where confirmed, we would immediately proceed to their removal.