המבול הגדול

עוד בוקר קמה לבית ספר
פותחת עיניים
מצחצחת שיניים
שותה איזה כוס מים ויוצאת
שלום כיתה ח'
עדיין לא קולטת
שעברה שנה מאז אותו מקרה נורא צלקת
על הצוואר שלא תשכח כל פעם כשהיא מתחבקת
גם אם רק מתקרבת
אפילו אם זה דוד שלה, אח שלה, האנשים הכי קרובים נראים פתאום זרים
באור הזרקורים של אותו אדם מקסים
שבלי היסוס בא אנס ודרס והרס את כל עולמה

עוד בוקר שמתחיל בריב מטופש עם צעקות של ממש
את אומרת שנגמר ולכניסה הוא ניגש
עם עיניים ריקות, ננעלת הדלת
מתחילה כבר לבכות, הקטנה משתוללת
ובלי נורות אזהרה, פתאום סטירה מקבלת
השמיים סוערים האדמה כבר רועדת
שואל אותך אם את פוחדת הרגליים קופאות
השכנים מלמעלה כבר שומעים את הצרחות
עוד מכה ועוד מכה, ונגמרות הדמעות

איזו מדינה, תהדהדהם
אני כבר לא נרדם
הלילה, לא דיי לה
ולא כדאי לה
לסמוך יותר על אף אחד כי משהו פה מסריח
כמו הזבל שטיטאנו אל מתחת לשטיח
והתיישבנו בנוח
עד שנשמע הד הקול
לא לקום ולברוח
מהמבול הגדול

לא מצליח להבין איך הבור ממשיך לגדול והעולם לא מאזין
לא שומע, אף אחד לא דומע
רק עוד כותרת בעיתון שעד ראשון כבר תחלוף מהזיכרון
אני משתגע דיי, חאלס כבר עם כל התירוצים
הם לא שליחים של השטן, לא מפלצות ממאדים
הם סתם עוד בני אדם, מאותו זן עם אותו ערך



Credits
Writer(s): Yael Levy
Lyrics powered by www.musixmatch.com

Link