הבית

יום אחד אגיע לבית בו גדלתי
המפתח לא יתאים לחור המנעול
דרך החלון אציץ על קצות האצבעות
לראות אם מי שגר שם
צוחק ו-
כועס ו-
בוכה ואוהב כמונו

פעמון הרוח כבר לא ישמיע קול
השקט יעלה דומם במדרגות בית העץ
פעם ילדים ישנו שם וטוו חלומות
ורק אני ערה ומתרגשת
לא אשן כל הלילה

לתחזק אותי כבר לא קל כמו פעם
יש הרבה יותר למה לדאוג
לפנות מקום לזכרונות קטנים
לשמן צירי לידה חורקים
אני הנולדת
עדיין שלך בכל יום מחדש

מגפיים טופפים, אדמת אביב לחה
ידיים מחלצות בעדינות פקעות רקפות
והלב המיותם קורא לי למלאו במילים
אבל אני שותקת
מתפתלת
לא אשן כל הלילה

לדמיין עתיד כבר לא קל כמו פעם
יש הרבה יותר במה לטעות
ללמוד לבטוח גם בחשיכה
לאמץ קרוב ללב ילדה בוכה
לסגור את הדלת
עוד פרח נפתח בכל יום מחדש



Credits
Writer(s): אוריון עדי
Lyrics powered by www.musixmatch.com

Link